הבחירות בארה"ב: 'ישנוני' הוא לפעמים עדיף

ישנם הבדלים גדולים, מבחינה פוליטית ואישיותית, בין טראמפ לביידן. אך מבחינה כלכלית, ההבדלים ביניהם אינם כה גדולים, כאשר עמדותיהם של השניים משקפים את ראיית עולם של המיינסטרים האמריקאי. אמירה זו לא היתה תקפה אלו ברני סנדרס, שמחזיק בתפיסה סוציאל-דמוקרטית הנתפסת בארה"ב כשינוי פרדיגמה כלכלית, היה נבחר כמועמד לנשיאות של המפלגה הדמוקרטית. על כן, לפחות מבחינה כלכלית, לזהות המנצח בבחירות לנשיאות לא צפויה להיות השפעה גדולה מדי על הכיוון הכללי של הכלכלה והשווקים בטווח הבינוני-ארוך. טענה זו נתמכת גם מבחינה הסטורית: ביצועי שוק המניות האמריקאי היו די דומים בין אם ישב בבית הלבן נשיא דמוקרטי או רפובליקני. בפועל, הגורם המשפיע ביותר על ביצועי השוק אינו מי יושב בבית הלבן, אלא באיזה שלב במחזור הכלכלי הננו מצוים (בשלב האטה, האצה, וכו'). לדוגמא, ביצועי השוק בזמן נשיאותו של ג'ורג' (ווקר) בוש היו חלשים - אך, הוא נכנס לתפקידו לאחר התפוצצות בועת הדוט-קום ב-2001 וסיים אותו במהלך המשבר הפיננסי של 2008. אם בוחנים את ביצועי מדד מניות ה-S&P 500 החל משנת 1933 ועד 2019, הוא הניב תשואה ממוצעת של 9.5% לשנה – ומה שאנו רואים הוא כי תשואת המדד היתה די דומה בין הקומבינציות השונות של נשיא/קונגרס דמוקרטי/רפובליקני (למעט בשילוב של נשיא רפובליקני וקונגרס דמוקרטי בו ממוצע התשואה הנו נמוך יותר). דרך אגב, אם כבר מתייחסים להסטוריה הפוליטית-כלכלית, הרי שכדאי לשים לב לסטטיסטיקה מעניינת: בהסטוריה של ארה"ב, נדיר מאוד כי נשיא נבחר מחדש כאשר הבחירות התקיימו בזמן או מיד לאחר מיתון כלכלי, כמו זה שאנו חווים עכשיו.

ובראייה יותר קצרת-טווח? מי שמתמקד אך ורק בבחירות לנשיאות, מפספס עניין חשוב אחריו עוקבים המשקיעים: הבחירות לקונגרס. כיום, הרפובליקנים שולטים בסנאט, הבית העליון של הקונגרס. בית הנבחרים נשלט על-ידי הדמוקרטים (והרוב מניחים כי יישאר כך גם אחרי הבחירות). אף מה יקרה בבחירות לסנאט והאם זה יעבור גם לשליטה של המפלגה הדמוקרטית – בטווח הקצר-בינוני, התשובה לכך חשובה מבחינה כלכלית בערך כמו זהות היושב בבית הלבן. המשקיעים מעריכים, לדוגמא, כי נצחון של הדמוקרטים הן בבחירות לנשיאות והן בסנאט ('גל כחול') יוביל לחבילת תמרוץ פיסקלית משמעותיות יותר מאשר במקרה בו הרפובליקנים ימשיכו להחזיק בסנאט. מידת התמיכה הממשלתית בעת המשבר הכלכלי הנה, כמובן, נושא הנמצא בפוקוס של השווקים ומשפיע על כיוונם. לתסריט של 'גל כחול' יש, לדוגמא, יכולת לדחוף את ריביות השוק לטווח-ארוך (התשואות על אגרות החוב הממשלתיות ארוכות הטווח) כלפי מעלה באופן שלא נראה אם ביידן יזכה בבית הלבן אך הרפובליקנים ימשיכו לשלוט בסנאט.

לסיום, בעקבות הפערים הגדולים באופן יחסי בסקרי דעת הקהל, השווקים מצפים לנצחון של ביידן בבחירות לנשיאות -- ועל כן כבר מגלמים, לפחות באופן חלקי, תוצאה זו. מכאן, שנצחון של טראמפ יהווה (שוב) הפתעה עבור השווקים. אך להערכתי, בשונה מהבחירות ב-2016, בהן השווקים הגיבו בחיוב להפתעת זכייתו של טראמפ בנשיאות, הרי שהפעם המצב שונה: זכייה של טראמפ תתקבל בפחות התלהבות (אם כי עדיין בצורה טובה בהרבה מתסריט של חוסר הכרעה בבחירות, שהנו התסריט הגרוע מכל). בעידן של חוסר-ודאות בריאותי, פוליטי/ניהולי וכלכלי, השווקים משוועים ליציבות. ביידן 'הישנוני' אמנם אינו המנהיג האידיאלי, אך בתקופה זו, ייתכן כי 'ישנוני' -- אך יציב -- הוא עדיף.

ערן פלג, מנהל השקעות ראשי