%20-%20Transparent.png)
אין ספק כי דברים גרועים יותר נאמרו ועוד ייאמרו במערכת הבחירות הנוכחית. עם זאת, שווה להתעכב לרגע על דבר בעל משמעות כלכלית־עסקית לטווח הארוך: ההתקפות של נפתלי בנט ובנימין נתניהו על בני גנץ בהקשר סגירת חברת הממד החמישי שבה גנץ שימש כיו"ר.
מטרת התוקפים היא, כמובן, לפגוע באמינותו של הרמטכ"ל לשעבר בהיבט של כישוריו העסקיים־ניהוליים. ואולם המתקפות האלה פוגעות בתרבות היזמית הקיימת בישראל, שאותה מעלים על נס שר החינוך וראש הממשלה בכל הזדמנות אפשרית, ומתגאים ב"סטארט־אפ ניישן".
מחקרים שנעשו בעולם מראים כי בבסיס תרבות עסקית־יזמית עומדים שורה של גורמים הקריטיים לשם שגשוגה — בהם סביבה רגולטורית ומשפטית מתאימה, תשתיות תחבורה ותקשורת, גישה להון אנושי ומוסדות השכלה, גישה למימון, וכן תרבות יזמית. אחד המאפייניים הבולטים של תרבות יזמית זו, לצד מאפיינים אחרים כמו חירות ופתיחות מחשבתית, הוא הסובלנות ביחס לאפשרות של כישלון עסקי. על כל הצלחה בסגנון חברת ווייז או צ'ק פוינט, יש עשרות ומאות חברות שנסגרות. בסביבה יזמית זה עניין יומיומי.
חברות נסגרות ממגוון רחב של סיבות: טכנולוגיות, ניהוליות וסביבת שוק משתנה. במקרים רבים, גם יזמים הנחשבים מצליחים עשו זאת רק בניסיון השני או השלישי שלהם. למשל, היזם האמריקאי הנרי פורד הקים שתי חברות רכב שנכשלו לפני ההצלחה הגדולה עם ענקית הרכב פורד. גם ג'ף בזוס כשל עם כמה רעיונות לפני שהצליח עם אמזון. זה המשחק.
ואולם כדי שיזמים טובים ימשיכו לנסות, אסור להדביק סטיגמה של כישלון לסגירת מיזם יזמי. אם נעשה זאת, רבים ייבחרו להישאר באזור הנוחות שלהם ולא לקחת את הסיכונים הכרוכים ביזמות עסקית. כך, נכרות את הענף שעליו יושבת מדינת הסטארט־אפ שלנו. אז נתניהו ובנט, בבקשה אל תירו לנו בתוך הנגמ"ש.
ערן פלג, מנהל השקעות ראשי
Published in The Marker on March 18th 2019
פורסם בדה מרקר ב 18 למרץ 2019
לקריאת המאמר באתר דה מרקר לחצו כאן.