Search
  • Eran Peleg, CIO

עזבו התחזיות - למדו לחיות עם חוסר-הודאות

ששת החודשים הראשונים של השנה היו טובים עבור שוקי המניות הגלובליים: מדד המניות הגדולות בארה"ב, S&P 500, עלה ב-14.4%, בעוד מדד המניות הגלובליות, MSCI AC World, הניב 13.5% (במונחי מטבע מקומיים). בסוף 2020, CNBC ביצע סקר בקרב 20 אסטרטגי שוק מובילים של הבנקים הגדולים בארה"ב לגבי תחזיותיהם לשנת 2021 עבור ה-S&P 500. אמנם, בעיקר לאור תחילת תהליך ההתחסנות נגד וירוס קורונה, רובם היו אופטימיים לגבי הכיוון הכללי של השוק -- אך מנעד תחזיות התשואה השנתית היה רחב ביותר, בין (20%-) ל- 20%+.


מדוע בכלל אנו תרים אחר תחזיות מסוג זה, והתקשורת נותנת להן מקום, כאשר השימושיות שלהן הנה מוגבלת ביותר?



ווייז (Waze) היא אפליקציית ניווט מצליחה. בימים אלו, בהם כולם נמצאים על הכבישים, היא עוזרת לנהגים להגיע ממקום ולמקום בצורה מהירה יותר. אך, האם זו התועלת היחידה הצומחת למשתמשים בה? לא. היא מספקת למשתמשים בה תועלת נוספת, מדוברת הרבה פחות אך חשובה באותה מידה להצלחתה: בכך שהיא מנפיקה לנהגים תחזית לשעת הגעתם ליעד הנסיעה, היא מספקת להם תועלת רגשית משמעותית -- היא מקנה להם הצצה אל העתיד הלא-נודע, היא מספקת להם תחושה של ודאות.


בני אדם כמהים לודאות. זהו עניין ביולוגי. חוסר-ודאות מלווה בתחושות של אי-נוחות, בעוד כאשר הכמיהה לודאות מקבלת מענה ראוי – בדומה למקרים של השתוקקות או התמכרות -- הדבר מלווה בתחושה של תגמול. הודאות עושה לנו טוב. היא מקנה תחושת בטחון. מלבד אפליקציית וויז, יש לכך דוגמאות רבות אחרות מחיי היום-יום – החל מתחזית מזג האויר ועד סקרי דעת קהל פוליטיים. למרות שניסיוננו מצביע על כך כי לעיתים קרובות אין תחזיות אלו מתממשות במדויק, ולפעמים, אף רחוק מכך, הרי שהטבע האנושי ממשיך להתפתות אחר הודאות-כביכול המוצעת על-ידי וויז, דני רופ ופרופ' קמיל פוקס.

הדבר נכון גם עבור השווקים הפיננסים. גם בתחום זה, מתוך רצון לתת מענה לאי-הנוחות הנובעת מחוסר-הודאות, נפוצה הפרקטיקה של הנפקת תחזיות. אך למרות כמיהתנו לודאות, העתיד הכלכלי או הפיננסי רחוק מאוד מלהיות כזה. הנסיונות לספק תחזיות נקודתיות נדונות לכשלון. הדבר נכון, בין השאר, כי כלכלה היא תחום התנהגותי-חברתי העוסק בבני-אדם. תחזיות נוטות לעבוד היטב במערכות שהנן מבודדות, קבועות ומחזוריות – כמו אלו המתקיימות לעיתים בעולם הטבע. אך לא ניתן לבצע תחזיות מדעיות לגבי ההסטוריה האנושית. על כן, הדרך ההגיונית היחידה להתייחס אל העתיד, זה הכלכלי ובכלל, היא באופן הסתברותי: ממקום המצאותנו בהווה, העתיד משול למפה רחבה של תסריטים בעלי הסתברויות שונות.


מנהלת ההשקעות צריכה לבחון איך כל השקעה בנפרד, ואיך תיק ההשקעות בכללותו, יתנהגו אל מול מפת ההסתברויות העומדת מולה -- בכל אחד מהתסריטים המקרו-כלכליים, או מתסריטי השוק, בהתאם לסיכוי שיתממשו. מנהלת ההשקעות צריכה לדאוג שבכל השקעה יהיו מרווחי בטחון נאותים – כדי שלא תפסיד כסף רב בכל אחד מהתסריטים, כולל בתסריטים השליליים. יותר מכך, היא צריכה להשקיע באופן כזה שהלקוח לא יפסיד יתר על המידה גם במקרה בו טעתה בהערכותיה, גם אם אלו מלומדות ונשענות על מחקר מקיף. רק תהליך היוצא מתוך גישה של חוסר-ודאות, גישה הסתברותית, יכול להוביל להבנה נאותה של פרופיל התשואה-סיכון של השקעה.


הפילוסוף-לוגיקן הבריטי ברטרנד ראסל כתב: "הביקוש לודאות הוא אחד שהנו טבעי לאדם, אך, בכל זאת, הנו פגם אינטלקטואלי... להכיל חוסר-ודאות זה קשה, אך כך גם מרבית המעלות [האינטלקטואליות] האחרות". יש שיכנו גישה כזו, אשר אינה מתיימרת לנבא את העתיד, המכילה את חוסר-הודאות ועובדת איתה, כגישה צנועה להשקעות. אך טוב להיות צנוע מאשר להצטער בהמשך.