הלקח ליום שאחרי המגפה: להפסיק עם פייק ניוז

בשבועות האחרונים נאמרו ונכתבו מלים רבות כדי לתאר ולהעריך מה יהיו השפעות התקופה הנוכחית על חיינו בעתיד. אינני שותף להערכות כי המגפה תביא למהפכה בכל תחומי חיינו. רוב הדברים יישארו כפי שהיו, לטובה ולרעה.

רבים התייחסו כבר להאצה בתהליכים טכנולוגיים, בתהליך הדיגיטציה של הכסף (ירידה בשימוש בכסף מזומן), שינויים בעולם התעסוקה ועוד. בראייה חברתית־כלכלית רחבה יותר, אפשר להצביע על כמה לקחים בולטים ממה שעברנו בשבועות האחרונים. ראוי שנתייחס אליהם ברצינות. אנחנו עדיין בעיצומה של המגפה, וכנראה רק בתחילת משבר כלכלי שייארך זמן מה, אבל הנה כמה לקחים שניתן להצביע עליהם כבר עכשיו:

1. דגש על האמת. בשנים האחרונות איבדה האמת ממעמדה והשקר נהפך נפוץ. הדבר בלט בפוליטיקה, אך חילחל במהירות גם למקומות אחרים. לא מזמן, עמד קורי לבנדובסקי, יועצו של דונלד טראמפ, שעבד גם עם הליכוד לפני הבחירות האחרונות, בפני הקונגרס האמריקאי והצהיר קבל עם ועדה: "אין לי מחויבות להיות ישר עם המדיה".

מאז פרוץ המגפה, ראינו כי גישה זו אינה עובדת. אפילו טראמפ גילה זאת על בשרו: בשאלות חשובות, קריטיות, אנשים רוצים עובדות. אנשים, אשר מבלים עתה את זמנם בקריאת מאמרים מדעיים ובניתוח גרפים, מבינים כי רק התעמקות ודגש על האמת יביאו לתוצאות. יש לחזק מגמה של חתירה אל ודגש על האמת.

2. מנהיגות והגברת שיתוף הפעולה הבינלאומי. בראייה גלובלית, טיפול מהיר ויעיל במגפה נפגע בגלל היעדר מנהיגות בינלאומית ושיתוף פעולה בין מדינות. בשנים האחרונות, העולם הלך לכיוון של בדלנות לאומית. כל מדינה לעצמה. אין גם מנהיגות גלובלית - תפקיד שמילאה ארה"ב מאז מלחמת העולם הראשונה, אך ויתרה עליו במתכוון בשנים האחרונות.

יש אתגרים - דוגמת מגפה גלובלית כמו הקורונה, אך גם אתגר שינוי האקלים - שהאנושות תוכל להתמודד אתם בצורה אפקטיבית, אם בכלל, רק תוך שיתוף פעולה משמעותי בין מדינות. בשנה־שנתיים הקרובות יידרש שיתוף פעולה בינלאומי כדי להיחלץ מהמיתון הגלובלי. בקיצור, אם האנושות חפצת חיים, דרוש כאן שינוי כיוון משמעותי - מבדלנות חזרה לשיתוף פעולה.

3. ראייה רחבה של מושג "המשק הכלכלי". לא ניתן לנתק בין הכלכלה לבין התשתיות הציבוריות שעליהן נסמכת הכלכלה. אין ספק כי המשבר הנוכחי חידד את העובדה כי כלכלה טובה נסמכת על אוכלוסייה בריאה. ואולם הכלכלה נסמכת גם על מערכת החינוך, על אמון הציבור במוסדות המדינה, על מערכת חזקה ויציבה של שלטון חוק, על תשתיות פיסיות מודרניות וכו'.

מדינות צריכות לחשוב מחדש על מידת מעורבתן בבנייה ובתחזוקה של אותן תשתיות ציבוריות. הן צריכות להתחיל לחשוב על תשתיות ציבוריות בתור השקעה, לא בתור הוצאה שאין תועלת כלכלית בצדה. זו פניית פרסה מהמגמה ששלטה בעשורים האחרונים, אך היא בהחלט נדרשת.

ערן פלג, מנהל השקעות ראשי

Published in The Marker on April 13th 2020

פורסם בדה מרקר ב 13 לאפריל 2020

לקריאת המאמר באתר דה מרקר לחצו כאן.