תשתיות כאפיק השקעה – מדוע עכשיו?

ערן פלג, מנהל השקעות ראשי, ואורית לוין, מנהלת תיקי השקעות

לאחרונה ישבו בארה"ב קבוצת סנטורים משתי המפלגות, רפובליקאים ודמוקרטים, והגיעו להסכמות לגבי תכנית לאומית להשקעה בתשתיות. התכנית, הזוכה לתמיכת הנשיא ביידן, כוללת 1.2 טריליון דולר בהוצאה ממשלתית על כבישים, תשתיות אינטרנט פס-רחב, תשתיות חשמל ופרויקטי תשתיות אחרים על פני שמונה השנים הקרובות.

המקרו מצביע על השקעה בתשתיות

מגמות מקרו-כלכליות ופוליטיות מגבירות כיום את עניין המשקיעים בתחום התשתיות. במדינות רבות גוברת ההכרה כי עקב הזנחה של שנים, יש כעת צורך בהשקעה מסיבית בתשתיות. הכרה זו התחדדה אצל רבים בתקופת משבר הקורונה. לפחות במקרה של ארה"ב, קיימות גם מוטיבציות מהתחום הגיאו-פוליטי: התחרות מול סין בתחום החדשנות וחשש כי הסינים מתחילים להוביל בטכנולוגיות של אנרגיה מתחדשת. תכניות ממשלתיות, כמו האמריקאית, להשקעה בתשתיות ייתנו רוח גבית חזקה לתחום וייצרו הזדמנויות גם למשקיעים פרטיים.

סיבות נוספות לעניין הגובר הנן: (א) האתגרים הקשורים במלחמה בשינויי האקלים מייצרים הזדמנויות השקעה בתחומים חדשים ומענייניים, דוגמת אנרגיות סולאר, רוח ומים. (ב) הריבית הנמוכה במרבית הכלכלות בעולם מגבירה את העניין בהשקעות ברמת סיכון לא גבוהה המניבות תזרים מזומנים יציב. לבסוף, (ג) תזרימי המזומנים הנובעים מפרויקטים של תשתיות צמודים בד"כ לאינפלציה – ובתקופה בה ייתכן וזו מרימה ראש, יש בכך הגנה למשקיע.

מה שהיה, הוא לא מה שיהיה

התשתיות של ימינו אינן התשתיות של ימים עברו. בעבר, התכוונו לאנרגיה מסורתית (פחם, גז), כבישים, נמלים, וכו'. כיום, התחום יכול לכלול גם Data Centers, סיבים אופטיים, ניהול פסולת, מתקני הטענה לרכבים חשמליים, וכמובן אנרגיות מתחדשות.

כמה דוגמאות:

• אנרגיה מתחדשת: בשנים האחרונות, עם הגידול בצריכת החשמל, חברות טכנולוגיה ענקיות כמו Google, Amazon ומיקרוסופט החלו להקים באופן עצמאי תחנות לייצור אנרגיה מתחדשת, סולארית או רוח, במטרה לחסוך את עלויות החשמל ולהפחית את מידת הזיהום. בנוסף, במדינות בהן תשתית החשמל רעועה נדרשת השקעה מהירה ועדיף ירוקה. בטקסס, לדוגמא, בסופת שלגים בפברואר האחרון נוצר כשל מוחלט בהספקת החשמל, מה ששיתק את המדינה. כתוצאה מכך, החלה טקסס בהשקעה מואצת בשורה של פרויקטים בתחום האנרגיה המתחדשת בהיקף של כ-20 מיליארד דולר.

• אגירת אנרגיה: בעקבות המעבר לייצור אנרגיה סולארית מתפתח מואד תחום אגירת האנרגיה. מדובר בשיטות שונות לאחסון חשמל כדי לייעל את הליך השימוש בתחנות סולאריות בשעות בהן לא ניתן לייצר חשמל. תחום זה מתפתח מאד בעולם המערבי.

• הפקת אנרגיה באמצעות פסולת:. מדובר בתהליך של שריפה של אשפה מוצקה, כדי ליצור אדים חמים, מהם אפשר להפיק חשמל. המפעל הגדול ביותר בעולם להפקת אנרגיה מפסולת מוקם בימים אלו בשנזאן בסין. המפעל יאפשר לייצר אנרגיה מכשליש מהפסולת השנתית בשנזאן – ויהווה גם פתרון חלקי לבעיית הפסולת.

• תשתיות מידע: הקמת מרכזי מידע (Data Centers), תשתיות ענן ותשתיות תקשורת מהירה. המעבר לעבודה מהבית במהלך הקורונה האיץ את השימוש בתקשורת מרחוק והגביר את הצורך בתשתיות הללו. לדוגמא, טסלה כבר הודיעה כי בכוונתה להשתמש במרכזי מידע בסין לצורך אחסון המידע על הרכבים שלהם.

מעניין אך מציב אתגרים בפני המשקיעים

הסביבה המקרו-כלכלית בה אנו מצויים, החידושים שעובר עולם התשתיות בשנים האחרונות, והדחיפה הגדולה שמקבל עתה התחום מממשלות ברחבי העולם הופכים את התשתיות לתחום מעניין עבור המשקיעים. אך ההשקעה בתחום אינה טריוויאלית. מדובר בהשקעות לטווח ארוך מאוד, ולא כל משקיע בנוי לכך. בגלל שפרויקטים של תשתיות נוטים להיות גדולים, סכומי ההשקעה הנדרשים הנם משמעותיים. לבסוף, וחשוב מכל, השקעה בתחום דורשת מומחיות גבוהה ואפשרות גישה לעסקאות איכותיות. בקיצור, כמו שאומרים, אל תנסו את זה בבית לבד.